רסיסי בלייד ראנר: פריס

מבין בובות החרסינה, לבין בובות השעווה למיניהן, הסתתרה פריס.
הגשם ירד מחוץ לבניין הנטוש, מכה בו ללא רחמים.
וכך, ללא רחמים, נאבקה פריס על חייה.

על ראשה נחה מסודרת ההינומה, עבור חתונה שמעולם לא תהיה לה.
בגדיה כהים. עליה להיראות כאחת מהן – חסרת רוח חיים ותבונה.
הכל סביבה היה שרוי בדממת מוות, כשקט שלפני הסערה.

2010090201

הטפטים המקולפים שבקירות העניקו למקום המוזנח את תבלין האפלה שתמיד אהבה. אזוב טיפס דרך החלונות, וטחב כיסה חלקים נרחבים מן הקירות.מחוץ לדירה היו עוד מאות דירות לא מאוכלסות, עטופות באבק, מכוסות פילק מצטבר. מקלטי הטלוויזיה נותרו מנותקים, והגשם חדר דרך החלונות השבורים.

בדירה שבה התחבאה פריס, גר בעבר מהנדס גנטי מוכשר,
אך כעת לא היה כאן עוד, וגם לא ישוב.
אחריו הותיר את הבובות דמויי האדם שאהב ליצור,
החברים היחידים שהיו לו במבנה רפאים גדול ונטוש זה.

קול נקישה החורג מהצלילים שהותירה הבדידות חדר פנימה,
ופריס נדרכה ונשמה עמוקות. שיערה הזהוב, הרטוב והמטונף מכסה את כתפיה,
ומרטיב את גופה הנערי. הצייד הגיע, חשבה לעצמה לאחר עוד נשימה עמוקה.

פניה היו מפודרות בלבן חיוור, ועיניה היו שחורות וחיוניות.
אני לא מוכנה למות עדיין, חשבה, עדיין לא…
דמעה אחת זלגה מעינה והותירה פס רטוב לאורך פנייה.

זה מגיע מהמדרגות! הוא כמעט והגיע לכניסה!
עוד אנחה מפיה הניעה את ההינומה מפניה קלות.

הוא נכנס לדירה, אקדחו דרוך ומוכן.
מוכרח לבצע את עבודתו בכדי להמשיך ולחיות.
אנדרואיד נוסף נמלט עקב התרסקות המעבורת.
חדשות ישנות, מתחלפות ונושנות.

הוא עובר בדלתות העץ הכבדות,
נכנס בחרישות לחדר האמבטיה, הארון שבור,
גשם מטפטף מהתקרה לתוך האמבטיה ולדליים שמסביבה.
מבט מהיר בפניו שבמראה; עיניו עייפות ומוטרדות.

הוא יוצא משם בלא להעיף מבט נוסף בצלמו.
נושם נשימות עמוקות.
רק עוד קצת, חשב. רק עוד קצת והכל ייגמר.

בעודו נכנס לחדר הראשי, גילה את שלל הבובות המעטרות את המקום.
היא מוכרחה להיות פה איפשהו, היא והנוסף.

2010090202

פריס עצרה את נשימתה, וניסתה לקפוא ואף שלא להניע אפילו את עיניה.
כשעבר על פניה נרגעה, אך כעבור רגע, שב חזרה והביט בה,
ובכך זינקה עליו.

פריס מצאה את עצמה מתבוססת בדמה,
רוי, האם אוכל לראותו לפני שאלך?
חשבה לעצמה ברגעיה האחרונים.

2010090203

והוא לעומתה המתין לשובו של האחרון,
מלאך המוות בכבודו ובעצמו,
שזורה את פניני מילותיו הבוערות משערי טנהאוזר
בשירי התמימות של בלייק.

לכתוב תגובה