Multiverse

מכניקת הקוונטים מחלקת את העולם לשני חלקים: המערכת שנבחנת ושאר העולם, שמכיל את הצופה. המערכת מרחפת במצב רפאים של כמעט-קיום (סופרפוזיציה) שנוצר מרשת של אפשרויות עד שהצופה מבצע מדידה – וזה מפחית אותה למציאות אחת בלבד.

הקוסמולוגיה סובלת מהפרדוקס ששום צופה לא יכול להיות מחוץ ליקום – כך שהיקום נידון לבלות את הנצח כלא יותר מאפשרות מעורפלת. הלקח מהקוסמולוגיה הקוונטית היא שאנו לא יכולים לדבר על היקום כמכלול, אלא רק על מה שהצופה שבתוכו יכול למדוד. כשמשליכים זאת על היקומים המקבילים (Multiverse), מה שמשנה הוא לא המספר הכולל של היקומים האפשריים, אלא מספר היקומים שצופה אחד מסוגל לזהות.

תיאוריית היקומים המקבילים מציגה את הסוגיה בה מערכת שנצפית מציגה את כל המצבים האפשריים עבור כל הצופים האפשריים. לפי פרשנות זו, צפייה במערכת לא משנה את התנהגותה – היא רק עונה על השאלה של באילו מן היקומים הצופה\ים נמצא\ים בהם: בחלק מהיקומים הצופה בוחן תוצאה אחת מתוך מצב אחד של המערכת, ובאחרים הצופה בוחן תוצאה אחרת של מצב אחר של המערכת.

לפי פרשנותו של הפיזיקאי יו אוורט, ביצוע מדידה מפצלת את היקום שלנו לגירסאות מקבילות שקיימות בתחום קוונטי אבסטרקטי, וכל התוצאות האפשריות מתקיימות איפשהו בכל זאת. עם כל גירסה של היקום, מתקיימות גירסאות אלטרנטיביות של אנשים, או יש לומר, "כפילים" של מי שאנו כרגע (המכונים בלעז – דופלגנגרים). אולי חלקם קוראים את הפוסט הזה במקביל אליכם, ואולי חלקם מפסיקים אותו עכשיו (או הפסיקו בפסקה הקודמת). לפי פרשנות זו, כפילים מסוימים של אנשים ישיגו תוצאה אפשרית אחת ואחרים תוצאה אפשרית אחרת ואינם מודעים לאפשרויות האחרות של התוצאות הפוטנציאליות. כמו לשלוף אובייקט רנדומלי משק אטום. אתם לא יכולים לדעת מה יצא לכם, אבל גירסאות אחרות שלכם מוציאות אובייקטים אחרים (או את אותו אובייקט כמוכם, אבל מגיבות אחרת לאיך שאתם מגיבים אליו). אז במקום צופה אחד שאינו מודע לתוצאות מעשיו האפשריים, צופים רבים אחרים מקבלים תוצאות שונות ואי-הוודאות הקוונטית מגיעה מכך שאינכם יודעים איזה סוג צופים אתם (ומה יקרה לכם באותו הרגע – הככל הנראה, "רנדומלי" לחלוטין).

כמובן ש"תערו של אוקהאם" שולל את כל זה, אבל לדעתי זו צרות אופקים שדומה בהרבה לביהייביוריזם הישן (כשגרס שאין להתייחס לאינטרוספקציה משום שאין אנו מבינים אותה ואת מורכבותה). אלמלא ניסויי מחשבה או תיאוריות פילוסופיות כגון אלו, לא היינו מגיעים להרבה מאוד הצלחות מדעיות של היום (ובהמשך).

לכתוב תגובה